פלואוריד ועששת
זגוגית השן (אמייל) היא חומר קשיח. היא מורכבת מבדידים רבים עשויי מינרלים, עמוסים בצפיפות. כאשר האדם אוכל, נוצרת חומצה
על המשטח החיצוני של השן והיא נספגת לתוך בדידי הזגוגית. תהליך זה, המכונה דמינרליזציה (נטילת מינרלים) עשוי
ליצור נקודת-תורפה במשטח השן. אם לא מטפלים בכך, הזגוגית יכולה להירקב וליצור עששת.
הפלואוריד מסייע במניעת עששת על ידי האטת פירוק הזגוגית
וזירוז תהליך הרמינרליזציה (השבת מינרלים) הטבעי. להלן תצלומים מיקרוסקופיים של משטח הלעיסה של השן, המדגימים
כיצד הפלואוריד פועל:
 |
 |
בדידי זגוגית בריאים לפני התקפת החומצה. |
|
בדידי זגוגית שעברו דמינרליזציה, או פירוק, על ידי החומצה. |
 |
 |
 |
|
בדידי זגוגית שעברו רמינרליזציה, או שיקום, על ידי
פלואוריד והמינרלים המצויים ברוק. |
מקורות פלואוריד נפוצים הם מי שתייה שעברו פלואורידציה, משחת שיניים ומי שטיפת פה. יש
ליידע את רופא השיניים אם מי השתייה שלך אינם עוברים תהליך פלואורידציה. רופא השיניים עשוי להמליץ על שימוש בג'ל,
מי שטיפת פה, טיפות או טבליות עתירי פלואוריד.
|
|
רופא השיניים שלך עשוי להמליץ על טיפולי פלואוריד ביתיים על מנת לעצור ולתקן את תהליך
הריקבון. אם לא מטפלים בנקודת-התורפה, עלולה להיווצר עששת, ויהיה צורך לבצע סתימה. אם נותנים לעששת להתפשט,
היא עלולה לחדור אל השורש ולהיכנס ללשכת המוך (העצב), דבר שיגרום למורסה ויצריך טיפול שורש.
התפתחות העששת
|
העששת מתחילה לעתים קרובות על משטחי הנשיכה, בין השיניים,
ועל גבי שורשים חשופים. |
|
 |
 |
|
בהיעדר טיפול, העששת גדלה. |
|
הריקבון מתפשט מתחת לזגוגית השן והוא יכול להרוס את מבנה השן. |
|
 |
 |
|
הריקבון נכנס לתוך המוך ומזהם אותו, ויכולה להתפתח מורסה.
|
השימוש במשחת שיניים המכילה פלואוריד, יכול למנוע עששת אם הדבר נעשה בשלבים המוקדמים.
הקפידו למלא אחר הוראות הטיפול הביתי המיוחדות שקיבלתם מרופא השיניים.
|
